מה זה בכלל ויסות רגשות ?

ויסות רגשות: הוא יכולת של אדם לכוון ולאזן את רגשותיו בהתאם למצב נתון.

הוויסות הרגשי הוא מנגנון השליטה על המערכת הרגשית של האדם, המאפשר לו לשאת רגשות קשים, להתאפק ולא לפעול באופן מיידי על פי הרגשות, לבחון את הרגשות מבחוץ ועל ידי כך ליצור יציבות רגשית.

באמצעות ויסות רגשי יכולים אנשים להציב מטרות בצורה נכונה ולייעל את תפקודם.

התפתחות הוויסות הרגשי:

היעדר ויסות רגשי יכול להוביל למצבים של אי - שליטה המתאפיינים בחוסר יכולת להתמודד עם קשיים או בשליטת יתר המאופיינת בשליטה עצמית מוגברת.  הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

התקפי זעם: - ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי יגיבו בשעת מצוקה בבכי רב ובהתקפי זעם, לעומת זאת בסיטואציה מעוררת התרגשות יגיבו בהתלהבות בלתי נשלטת.

אלימות: - בעקבות איחור ברכישת שפה  בקרב ילדים שהחלו לדבר בגיל מאוחר ישנו קושי בוויסות רגשי ולכן חוסר היכולת בוויסות מילולי מביא אותם לתגובה אלימה.

ריחוק חברתי: - ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי מביאים עצמם למצבי כעס ורוגז הגורמים לריחוק חברתי.

​הפרעות אכילה: - גם הפרעות אכילה נמצאות אצל ילדים שהשתמשו במזון כאמצעי נחמה והרגעה. 

פגיעה עצמית: - לעיתים מצבים של פגיעה עצמית נגרמים מחוסר יכולת שליטה בוויסות, החמורה יותר מקושי בוויסות, הפרעה מורכבת הנובעת ממקורות שונים ודורשת אבחון.

מצבי רוח משתנים: - ילדים בעלי הפרעות קשות רגישים לגירויים שליליים, מצב רוחם משתנה בקלות והם נשארים עצובים אם חשו תסכול.

באופן יחסי הם מתקשים לקרוא רגשות של אחרים לפי הבעות פנים, נוטים לחוסר אונים ולכן חווים התפרצויות רבות.

אצל ילדים  במצבים של אי שליטה מתפתחת תלות בהורה שממנו הם מצפים לעזרה בסיטואציות הנלוות עם קושי בתפקוד רגשי.

ויסות רגשות: הוא תהליך המתפתח מגיל הינקות ולאורך שנות הילדות.  תינוקות לומדים כבר מגיל צעיר לווסת את רגשותיהם בסיטואציות כגון: פרידה מהוריהם, דחיית סיפוקים, ורגישות למצבים מאיימים. כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי, יש חשיבות ליכולת ההורה להרגיע את הילד ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות עם מצוקה רגשית. ליכולת זו חשיבות גבוהה בגיל הינקות ובתפקוד נוירופיזיולוגי: בליעה ונשימה. בהתאם לכך, בתחילה סומכים התינוקות על הוריהם כעזר לוויסות רגשי, עד שהם מצליחים לבצע פעולה זו בעצמם, לכן נחוצה תמיכת ההורים וסיועם, אף על פי שקיים קו עדין בין רצון ההורה לשמש כעזר לבין דחיפת הילד לוויסות עצמאי, דבר שישפיע עליו בפיתוח הכישורים הנדרשים.

התפתחות זו מושפעת ממספר תהליכים:

1. תהליכים חיצוניים כלומר חברתיים, סביבתיים הקשורים בהורים.

2. תהליכים פנימיים כלומר קוגניטיביים, נוירופיזיולוגיים ומאפיינים אישיותיים.

תוצאות בהיעדר ויסות רגשי:

היעדר ויסות רגשי יכול להוביל למצבים של אי - שליטה המתאפיינים בחוסר יכולת להתמודד עם קשיים או בשליטת יתר המאופיינת בשליטה עצמית מוגברת.  הדבר יכול לבוא לידי ביטוי במספר דרכים:

התקפי זעם: - ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי יגיבו בשעת מצוקה בבכי רב ובהתקפי זעם, לעומת זאת בסיטואציה מעוררת התרגשות יגיבו ב

בתקופת הינקות: כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי, יש חשיבות ליכולת ההורה להרגיע אותו ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות במצוקה רגשית.

בתקופת הילדות: י ש חשיבות לזמינות ההורים. תמיכה זו מלמדת ומעניקה כלים חשובים בבוא הזמן להתמודד עם בעיות רגשיות, הבעת אמפתיה ואישור התחושות הרגשיות.

אין לבטל את התחושות הרגשיות של הילד ויש להימנע ממשפטים כגון: "מה אתה מתבכיין",  "מדוע אתה עושה מזה עניין".

בשעה שהילד נעלב, יש לתת מקום לבטא את תחושותיו בצורה חופשית ולהימנע מתגובות שליליות. יש להביע הזדהות, וחיבוק, הבנה ואוזן קשבת ישפרו את יכולת הילד לווסת את רגשותיו.

כמו כן משוב חיובי מצד ההורים בעת בה הצליח הילד להתגבר על קושי רגשי, תשרה את החיבור הקוגניטיבי - רגשי ותפתח את ביטחונו העצמי של הילד.

גם באמצעות דמיון מודרך ניתן ללמוד כיצד להירגע בשעה בה קיימת סיטואציה רגשית מורכבת.

בגילאים צעירים, טיפולים דיאדיים במקביל לטיפול רגשי עשויים לשפר משמעותית את יכולתו של הילד להתחבר לרגשותיו ולהשתלט עליהם.  

גם להצבת גבולות יש אחריות גדולה ביכולת הילד והמתבגר לווסת את עצמו.

בנוסף, פינוק והתעלמות במצבים של התנהגות שלילית מאשרים להם את הדרך שבה בחרו לנקוט. הבעת רגש היא דבר חיובי אבל כאשר נלווית אליה תגובה אלימה, היא אינה מקובלת.  ולכן, אם אדם מציג התנהגות אלימה, יש להעביר מסר שדרך זו אינה נכונה.

התלהבות בלתי נשלטת.

אלימות: - בעקבות איחור ברכישת שפה  בקרב ילדים שהחלו לדבר בגיל מאוחר ישנו קושי בוויסות רגשי ולכן חוסר היכולת בוויסות מילולי מביא אותם לתגובה אלימה.

ריחוק חברתי: - ילדים הסובלים מכשל בוויסות רגשי מביאים עצמם למצבי כעס ורוגז הגורמים לריחוק חברתי.

​הפרעות אכילה: - גם הפרעות אכילה נמצאות אצל ילדים שהשתמשו במזון כאמצעי נחמה והרגעה. 

פגיעה עצמית: - לעיתים מצבים של פגיעה עצמית נגרמים מחוסר יכולת שליטה בוויסות, החמורה יותר מקושי בוויסות, הפרעה מורכבת הנובעת ממקורות שונים ודורשת אבחון.

מצבי רוח משתנים: - ילדים בעלי הפרעות קשות רגישים לגירויים שליליים, מצב רוחם משתנה בקלות והם נשארים עצובים אם חשו תסכול.

באופן יחסי הם מתקשים לקרוא רגשות של אחרים לפי הבעות פנים, נוטים לחוסר אונים ולכן חווים התפרצויות רבות.

אצל ילדים  במצבים של אי שליטה מתפתחת תלות בהורה שממנו הם מצפים לעזרה בסיטואציות הנלוות עם קושי בתפקוד רגשי.

​

כלים לסיוע:

בתקופת הינקות: כאשר התינוק טרם הספיק לפתח כישורים של ויסות רגשי, יש חשיבות ליכולת ההורה להרגיע אותו ולהעניק לו ביטחון בזמן התמודדות במצוקה רגשית.

בתקופת הילדות: י ש חשיבות לזמינות ההורים. תמיכה זו מלמדת ומעניקה כלים חשובים בבוא הזמן להתמודד עם בעיות רגשיות, הבעת אמפתיה ואישור התחושות הרגשיות.

אין לבטל את התחושות הרגשיות של הילד ויש להימנע ממשפטים כגון: "מה אתה מתבכיין",  "מדוע אתה עושה מזה עניין".

בשעה שהילד נעלב, יש לתת מקום לבטא את תחושותיו בצורה חופשית ולהימנע מתגובות שליליות. יש להביע הזדהות, וחיבוק, הבנה ואוזן קשבת ישפרו את יכולת הילד לווסת את רגשותיו.

כמו כן משוב חיובי מצד ההורים בעת בה הצליח הילד להתגבר על קושי רגשי, תשרה את החיבור הקוגניטיבי - רגשי ותפתח את ביטחונו העצמי של הילד.

גם באמצעות דמיון מודרך ניתן ללמוד כיצד להירגע בשעה בה קיימת סיטואציה רגשית מורכבת.

בגילאים צעירים, טיפולים דיאדיים במקביל לטיפול רגשי עשויים לשפר משמעותית את יכולתו של הילד להתחבר לרגשותיו ולהשתלט עליהם.  

גם להצבת גבולות יש אחריות גדולה ביכולת הילד והמתבגר לווסת את עצמו.

בנוסף, פינוק והתעלמות במצבים של התנהגות שלילית מאשרים להם את הדרך שבה בחרו לנקוט. הבעת רגש היא דבר חיובי אבל כאשר נלווית אליה תגובה אלימה, היא אינה מקובלת.  ולכן, אם אדם מציג התנהגות אלימה, יש להעביר מסר שדרך זו אינה נכונה.